בית הדין הרבני

בתי הדין הרבניים – סמכות שיפוט

בתי הדין הרבניים הם ערכאה שיפוטית במדינת ישראל שתפקידה לדון בסכסוכים במשפחה. לבתי הדין הרבניים ישנה סמכות ייחודית לדון בנושאי הנישואין והגירושין בין בני זוג יהודים.

כמו כן בתי הדין הרבניים מחזיקים בסמכות מקבילה לבתי המשפט לענייני משפחה במגוון נושאים הקשורים לסכסוך הגירושין, בתנאי והנושאים נכרכו "כדין" לתביעת הגירושין כמו למשל- מזונות ילדים ואישה, ענייני משמורת וזמני שהות (הסדרי ראיה), רכוש וכיוצ"ב.

במגון נושאים אלו, נוכח הסמכות ה"מקבילה" לבתי המשפט לענייני משפחה, בתי הדין ידונו רק באם לא נפתחה תביעה מקדימה באותו עניין- וזהו למעשה "מירוץ הסמכויות". הצד שהגיש ראשון את התביעה הערכאה שתדון באותם נושאים היא הערכאה שבה הוגשה התביעה לראשונה.

בתי הדין הרבניים פוסקים עפ"י הדין העברי ולכך יש משמעויות חשובות. כך למשל, על מנת להגיש תביעת גירושין יש להוכיח "עילת גירושין". כך למשל, אישה אשר "זנתה" תחת בעלה אינה זכאית לכתובתה, כנ"ל לגבי "אישה מורדת" וכיוצ"ב. חשוב לציין, כי בבתי הדין הרבניים עומדת בפני האישה אפשרות להגיש צו למדור ספציפי (מה שלא קיים בבתי המשפט)- מדובר בצו ייחודי, שלפיו מבקשת האישה להישאר בביתה (מדורה) עד להכרעה בהליכים.

מירוץ הסמכויות

אם בעבר התפיסה הרווחת היתה, כי לגברים עדיף לפתוח בהליך גירושין בבית הדין הרבני ולנשים בדיוק להיפך, ההמלצה היתה לפנות לבתי המשפט לענייני משפחה הרי שבשנים האחרונות ובעיקר מאז בע"מ 919/15 "הלכת השוויון במזונות" מאזן הכוחות השתנה.

כיום, במקרים רבים גברים רבים "זוכים" לתוצאות טובות בניהול הליכים בבתי המשפט לענייני משפחה ואילו דווקא הנשים מצבן טוב יותר בניהול הליך הגירושין בבתי הדין הרבניים ומדוע?

כמובן שכל מקרה לגופו, והכל תלוי נסיבות אבל ככלל התשובה קשורה לשתי מהפכות שנעשו בתחום דיני המשפחה בשנים האחרונות:

1. ראשית- "מהפכת המשמורת"- הכוונה ל"משמורת משותפת". בעבר הלא רחוק, הן בתי המשפט והן בתי הדין הרבניים החזיקו בתפיסה לפיה "האם" היא צריכה להיות המשמורנית הבלעדית של הילדים במקרה של פרידה בהתאם ל"חזקת הגיל הרך"- שקובעת כי ילד עד גיל 6 יהיה במשמורת אימו. בשנים האחרונות נוכח מגמת השוויון המחלחל, קיימת התפיסה שיש לבטל את חזקת הגיל הרך, ובתי המשפט החלו לפסוק משמורת משותפת אף במקרים של תינוקות. במצב שכזה, ברור מדוע גברים יעדיפו לפנות לבית משפט- שם הסיכוי טוב יותר לקבל "משמורת משותפת" על הילד מאשר בבתי הדין הרבניים, שאומנם מתקדמים אבל עדיין נראה שישנן תפיסות שמרניות שתפקיד האם הוא לגדל את הילדים. זה לא כך בכל בית דין, אבל אכן בבתי המשפט יותר "קל" לגבר לקבל משמורת משותפת וכמובן שיש לכך השלכה על דמי המזונות.
2. שנית- "מהפכת המזונות"– בעקבות פסיקת בע"מ 919/15- בעקבות הפסיקה החדשנית שמנסה להנחיל את עקרון השוויון ולפיה במקרה והצדדים משתכרים משכורות זהות או דומות וזמני השהות שווים או כמעט שווים, לא יחולו כל דמי מזונות. מדובר ב"רעידת אדמה" בתחום דיני המשפחה ומאז ניתנה ההלכה בעליון, בתי המשפט לענייני משפחה החלו לפסוק מזונות נמוכים משמעותית מאלו אשר היו נהוגים לפני מספר שנים. בתי הדין הרבניים לעומת זאת, עדיין פוסקים סכומי מזונות גבוהים יותר עבור הילדים וישנם בתי דין שכלל לא מתייחסים לפסיקת בית משפט עליון.

כיום, ברירת המחדל השתנתה. אם בעבר גברים פנו לבתי הדין הרבניים ונשים לבתי המשפט, היום המצב הוא בדיוק להיפך ומה יהיה בהמשך? הזמן רק יגיד.

לחצו והשאירו פרטים בטופס לתיאום פגישה עם עו"ד הילה וינטרוב